עוד בבלוג של זואי

הקפוצ'ינו בבר הקבוע ובתוך כל זה אני יודעת שאתגעגע כל כך לבר השכונתי. לקפוצ'ו המדוייק שלי, כמעט שנתיים כל יום. זה בבוקר. לאפרול שפריץ עם

ימי שבת – MERCATO בפיאצה הקבועה, ליד בית הספר של הילדים. ארגזים עמוסים בירקות עונתיים, כאלה שמריחים מאדמה אמיתית ומגשם. המון עלים ירוקים שאנחנו בכלל

יש מקומות שהופכים לחלק מהחיים שלך בלי ששמת לב מתי זה קרה. ככה קרה לי עם המאפייה השכונתית כאן. מקום קטן, תמיד הומה ורוחש. אנשים

יש שכנים שנשארים רק שכנים. ויש כאלה שהופכים להרבה יותר מזה. זכיתי בשכנים נדירים שהפכו לחלק מהיומיום שלי כאן באיטליה. הרבה צלחות טעימות עברו מדלת

בסוף הקיץ של חופש הגדול 2024  עברתי עם הילדים שלי לאיטליה. עשינו רילוקיישן, ארזנו חיים שלמים, 5-6 מזוודות, חסכונות ונחתנו בוויטרבו. הדבר היחיד הידוע שהיה